אני מעוניינת הפעם להתחיל בוידוי - נכון שכולכם חושבים שאני גאונה אבל האמת היא, שבניגוד לקליטה שלי בנושא רגשות ואנשים, בנושאי ידע כללי אני איומה.
אני מהילדים שחזרו מטיול שנתי בלי יכולת לספר איפה הם היו, שלא זוכרים כמה סנטימטרים יש במטר או איפה עפולה ביחס לחיפה.
מסיבה זו בדיוק, לא היו לי ציפיות ספציפיות מדרום אמריקה. הידע שלי על היבשת היה ממש מצומצם ומאז שהגעתי, מביך להודות בכמה שיחות השתתפתי כשאני מהנהנת בהבנה לגבי ערים והרים שבעצם לא שמעתי עליהם מעולם.
אבל זה שונה לגבי ארגנטינה. תמונות הנופים שראיתי וסיפורי ההרפתקאות ששמעתי, כל אלה נחרטו לי בזיכרון. אפילו סיפרו לי שהארגנטינאים הם ממש כמו ישראלים, רק גבוהים וביבשת אחרת אז ברור שג'ירפה כמוני לא צריכה הרבה יותר מזה כדי להתמלא ציפייה.
אבל זה שונה לגבי ארגנטינה. תמונות הנופים שראיתי וסיפורי ההרפתקאות ששמעתי, כל אלה נחרטו לי בזיכרון. אפילו סיפרו לי שהארגנטינאים הם ממש כמו ישראלים, רק גבוהים וביבשת אחרת אז ברור שג'ירפה כמוני לא צריכה הרבה יותר מזה כדי להתמלא ציפייה.
מכיוון שאחת האופציות, כאשר מטיילים בצ׳ילה וארגנטינה, היא להתקדם על ידי זיגזוג בין שתיהן, מתקשה להתאפק, החלטתי שאחרי סן פדרו הצ'יליאנית, אני חייבת לעבור את הגבול לשכנתה כבר עכשיו.
העיר הראשונה בה ביקרתי בארגנטינה היא סלטה, הנמצאת ממש על גבול בוליביה. סלטה חמודה, מיושנת ומלאה בתושבים, שנראים חצי בוליביאנים וחצי משהו שונה. בעצם ככל שמתקדמים דרומה, מראם החיצוני של התושבים הולך ומשתנה, עד שהם מאבדים מהמראה האינדיאני שלהם לטובת חזות מערבית רגילה.
יום לאחר שהגעתי לעיר, פגשתי ברחוב שלושה צרפתים ובפטפוט קצר התברר לי שלמחרת הם מתכננים לשכור רכב כדי לבקר בדרך היין המקיפה את סלטה. מאחר ונאמר על סלטה שהיתרון המשמעותי שלה הם הנופים היפים בתוכם היא שוכנת, היכרות העומק של חמש הדקות הספיקה לי על מנת להחליט שאני מצטרפת אל החבורה וכך יצאו זהבה ושלושה צרפתים לדרך.
יום לאחר שהגעתי לעיר, פגשתי ברחוב שלושה צרפתים ובפטפוט קצר התברר לי שלמחרת הם מתכננים לשכור רכב כדי לבקר בדרך היין המקיפה את סלטה. מאחר ונאמר על סלטה שהיתרון המשמעותי שלה הם הנופים היפים בתוכם היא שוכנת, היכרות העומק של חמש הדקות הספיקה לי על מנת להחליט שאני מצטרפת אל החבורה וכך יצאו זהבה ושלושה צרפתים לדרך.
האיזור המקיף את סלטה הוא מדברי ויבש ובהתאם, הכבישים בהם נסענו היו מוקפים הרים אדומים ענקיים ונופים שבעיקר מזכירים סוואנה אפריקאית. ככל שמתקדמים מתחילים להופיע כרמים בצידי הדרך וכשהגענו לחלק בו מתחיל איזור היין, הדרכים בהן נסענו כבר לא היו סלולות ויותר מפעם אחת לא היינו בטוחים מהו המסלול הנכון.
העובדה שהגענו לשטח המדברי בשעת הצהריים רק הגבירה את תחושת המסע הנועז כי אני לא בטוחה שכולם מודעים לזה אבל עובדה מס' 1 על ארגנטינה היא שהגברת הזו ישנה צהריים ובאופן מוחלט.
בין השעות 14:00 ל - 17:00 ואפילו 17:30, המדינה סגורה. אני לא מדברת רק על חנויות סגורות אלא על אין נפש חיה ברחוב. כולם, אבל כולם, ישנים. הם לא יושבים בבית קפה או בגינה, לא קוראים ספר בפארק ולא מנצלים את ההפוגה כדי לעשות סידורים. כ-ו-ל-ם סגורים בבתיהם ואין אלא להמתין לשעון המעורר.
ואם כבר מדברים על עובדות, עובדה מס' 2 היא שארגנטינה נמצאת במשבר כלכלי עמוק ואולי אני לא מבינה כלום בכלכלה אבל אני חושדת שעובדות אחת ושתיים קשורות זו בזו. אם תשאלו אותי, לצאת לעבודה ב- 10:00, לסגור כעבור 4 שעות ולשוב אחר הצהריים לעוד כשעתיים בלבד, זה לא בדיוק מתכון לוילה בהאמפטונס. תוסיפו לזה את העובדה שהממשלה החליטה על יום חג חודשי שגם בו הכל די סגור ונדמה לי שלא יזיק אם מישהו יקנה לשר האוצר הארגנטינאי מחשבון.
העובדה שהגענו לשטח המדברי בשעת הצהריים רק הגבירה את תחושת המסע הנועז כי אני לא בטוחה שכולם מודעים לזה אבל עובדה מס' 1 על ארגנטינה היא שהגברת הזו ישנה צהריים ובאופן מוחלט.
בין השעות 14:00 ל - 17:00 ואפילו 17:30, המדינה סגורה. אני לא מדברת רק על חנויות סגורות אלא על אין נפש חיה ברחוב. כולם, אבל כולם, ישנים. הם לא יושבים בבית קפה או בגינה, לא קוראים ספר בפארק ולא מנצלים את ההפוגה כדי לעשות סידורים. כ-ו-ל-ם סגורים בבתיהם ואין אלא להמתין לשעון המעורר.
ואם כבר מדברים על עובדות, עובדה מס' 2 היא שארגנטינה נמצאת במשבר כלכלי עמוק ואולי אני לא מבינה כלום בכלכלה אבל אני חושדת שעובדות אחת ושתיים קשורות זו בזו. אם תשאלו אותי, לצאת לעבודה ב- 10:00, לסגור כעבור 4 שעות ולשוב אחר הצהריים לעוד כשעתיים בלבד, זה לא בדיוק מתכון לוילה בהאמפטונס. תוסיפו לזה את העובדה שהממשלה החליטה על יום חג חודשי שגם בו הכל די סגור ונדמה לי שלא יזיק אם מישהו יקנה לשר האוצר הארגנטינאי מחשבון.
בכל מקרה, אני שבה למסע שלנו, בו, אבודים קלות בחולות, חולפים על פני בתים חרדליים הסגורים על סורג ובריח עקב נמנום צהריים לאומי וזהבה ושלושה צרפתים המשיכו לדהור. מאחר ולצרפתים יש חיבה לשנות ה 70', על כל הנוף הצחיח הזה ניצחו צלילי הרולינג סטונס, ג'ניס ג'ופלין ו ACDC והנה לכם מתכון לבילוי מאושר.
למען האמת היה איתנו חבר נוסף שתרם לשמחה והוא קשור בעובדה מס' 3 - עבור ארגנטינאים מים ויין זה די אותו דבר.
המדינה מציעה המון כרמים, המון יינות מעולים וזולים והרבה הזדמנויות לשתות. די בלתי אפשרי (ולא כדאי) להתנהל בה מבלי להצטרף לטרנד השתיה העליז ומאחר וגם לצרפתים יש חיבה ליין, ביקור ביקבים ושתייה היו מרכיב מרכזי במסע.
כך נהגנו יומיים ואז אחרי הרבה יין וקצת יותר מדי צרפתית, הגענו לקאפאשטה (Cafayate), עיירת תיירים חמודה בה המשיכו הצרפתים ליעד אחר ואני נשארתי עם חברים מבוליביה שבמקרה פגשתי שוב.
כשאני אומרת פגשתי אני מתכוונת לזה שמצאתי אותם מנמנמים על ספות הוסטל בקאפטשטה, הלומים מיין. מסתבר שכבר שלושה ימים הם רוכבים על אופניים מכרם לכרם ובכל לילה מחליטים להישאר עוד יום לטובת טעימת יינות נוספת למחרת.
עם החבורה השמחה הזו החלטתי להישאר קצת ויחד יצאנו לבקר במפלים הנמצאים סמוך לעיירה.
מאחר והחלטנו להצטייד באוכל לטיול, זה היה הרגע בו פגשתי לראשונה את עובדה מס' 4 ואולי המוכרת מכולן, על ארגנטינה - זו היא ארץ בשר.
הבעלים של הסנדוויצ'יה שנכנסנו אליה ממש לא הבינה למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מבקשים סנדוויץ' בלי בשר. אחרי כמה הסברים במיטב הספרדית היא תפסה את הרעיון אבל פשוט אמרה לנו "לא" במבט מזועזע. היושרה הארגנטינאית שלה לא מאפשרת לה להכין אוכל שאין בו בשר.
זה לא שאי אפשר למצוא בארגנטינה אופציות צימחוניות, אבל באופן כללי ובעיקר בערים הקטנות, ארגנטינאים לא כל כך מבינים מה הכוונה ב - "בלי בשר". צריך פחות או יותר לפרט להם את כל בעלי החיים שעשויים למצוא את עצמם בצלחת כדי לוודא שהם מבינים שצמחוני לא אומר בלי עוף אבל עם פרה.
כשאני אומרת פגשתי אני מתכוונת לזה שמצאתי אותם מנמנמים על ספות הוסטל בקאפטשטה, הלומים מיין. מסתבר שכבר שלושה ימים הם רוכבים על אופניים מכרם לכרם ובכל לילה מחליטים להישאר עוד יום לטובת טעימת יינות נוספת למחרת.
עם החבורה השמחה הזו החלטתי להישאר קצת ויחד יצאנו לבקר במפלים הנמצאים סמוך לעיירה.
מאחר והחלטנו להצטייד באוכל לטיול, זה היה הרגע בו פגשתי לראשונה את עובדה מס' 4 ואולי המוכרת מכולן, על ארגנטינה - זו היא ארץ בשר.
הבעלים של הסנדוויצ'יה שנכנסנו אליה ממש לא הבינה למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מבקשים סנדוויץ' בלי בשר. אחרי כמה הסברים במיטב הספרדית היא תפסה את הרעיון אבל פשוט אמרה לנו "לא" במבט מזועזע. היושרה הארגנטינאית שלה לא מאפשרת לה להכין אוכל שאין בו בשר.
זה לא שאי אפשר למצוא בארגנטינה אופציות צימחוניות, אבל באופן כללי ובעיקר בערים הקטנות, ארגנטינאים לא כל כך מבינים מה הכוונה ב - "בלי בשר". צריך פחות או יותר לפרט להם את כל בעלי החיים שעשויים למצוא את עצמם בצלחת כדי לוודא שהם מבינים שצמחוני לא אומר בלי עוף אבל עם פרה.
לשמחתי, אחרי עוד כמה נסיונות נמצא בעל המקצוע שהצליח להפיק סנדוויץ' מעולה בלי בשר וכך עם סנדוויץ' מצויין בבטן וחברים מצחיקים, מהטיול הקטן הזה נהניתי מאוד. העליה במפלים דרשה טיפוס על סלעים גדולים, פענוח עצמאי של הדרך ודילוגים בין נחלי מים. אחרי פרו ובוליביה הרמות, שגרמו לכל טיפוסון להוציא ממני התנשפויות של גיל הזהב, היה נהדר לחזור ולעשות את הדרך בקלילות.
למחרת נפרדתי מהחבורה ועליתי על אוטובוס, שבו חיכו לי 20 שעות נסיעה. על נסיעות האוטובוס הארוכות בארגנטינה שמעתי הרבה לפני שהגעתי אליה ולאחריה, רוב הטיילים מדווחים על מיאוס מתחבורה ציבורית. אבל, לא אני. לפחות לא בינתיים. אני יכולה להעביר שעות עם אייפוד באוזניים, גומעת את הנוף שניבט אליי מהחלונות בצמא והתפעלות כי עובדה מס' 5 היא שארגנטינה מהממת.
זו ארץ של שרשראות הרים עצומים, חלקם מושלגים וחלקם מציעים עשב צהוב מסקוטלנד וקקטוסים חצופים מקולורדו. גם יערות ירוקים לא חסרים פה וכל כמה זמן חולפים מולך עדרי סוסי פרא או חבורת כלבים מאושרת, דוהרת על פני אינסוף יופי מרגש שליווה אותי ליעד הבא שלי, העיר מנדוזה.
בעיקרון מנדוזה היא בירת היין של ארגנטינה אבל אני גיבשתי עליה מבט קצת אחר. כולכם וודאי מכירים את רעיון הערים התאומות, בו נוצרת ברית בין שתי ערים ממדינות שונות. לעומת ערים שלא ברור מה תואם בהן בדיוק (חולון-אוהיו? אשדוד-בורדו?), יש שתי ערים בעולם שדווקא לגמרי צריכות להיכלל בפרויקט. מסתובבות להן כל אחת במסלולה, כל עיר לא מודעת לכך שמעבר לאוקיינוס שוכנת הנפש התאומה שלה ואני מדברת אליך, כפר סבא -
התאומה שלך נמצאה, וקוראים לה מנדוזה.
בעיקרון מנדוזה היא בירת היין של ארגנטינה אבל אני גיבשתי עליה מבט קצת אחר. כולכם וודאי מכירים את רעיון הערים התאומות, בו נוצרת ברית בין שתי ערים ממדינות שונות. לעומת ערים שלא ברור מה תואם בהן בדיוק (חולון-אוהיו? אשדוד-בורדו?), יש שתי ערים בעולם שדווקא לגמרי צריכות להיכלל בפרויקט. מסתובבות להן כל אחת במסלולה, כל עיר לא מודעת לכך שמעבר לאוקיינוס שוכנת הנפש התאומה שלה ואני מדברת אליך, כפר סבא -
התאומה שלך נמצאה, וקוראים לה מנדוזה.
מאחר ובעבר רעידת אדמה החריבה את העיר, היא נבנתה מחדש באופן שיסייע לה לשרוד רעידות עתידיות אפשריות. כדי לקלוט את הריסות הבניינים, יצרו בה רחובות רחבים מאוד ובמקרה שתושבי העיר יזדקקו למקום מילוט, יש בה הרבה כיכרות ציבוריות פתוחות.
התוצאה היא עיר גדולה אך כל כך מרווחת שאין בה תחושה של עומס אלא של התנהלות רגועה ואיטית. תוסיפו לזה את עוצר הצהריים הארוך,ריבוי גלידריות וגינות עירוניות עם אגמים מלאכותיים וחזרתי לימים בהם נסעתי כל קיץ לסבתא שלי בכפר סבא.
המנומנמות הכללית אך טובת הלב פיתתה אותי להישאר בעיר שבוע אך על אף כוונות אמת לקחת חלק בפעילות כלשהי, בכל סוף יום הבנתי שגם היום ישבתי בבית קפה על מיץ תפוזים ובייגל טוסט או טיילתי לצד עשרות חנויות בגדים, שבכולן מככבים מכנסי פעמון וכריות בכתפיים.
אפילו כשחברתי האנגליה, שרלוט (או צ'רלוט, כמו שהארגנטינאים הוגים), הצטרפה אליי אחר שנפרדו דרכינו בסלטה, הספרדית במבטא האנגלי שלה רק הוסיף לתחושת בית האבות. בכל פעם שהיא אומרת בספרדית "דרום אמריקה", יוצא לה- Sud Americe, עם האות E במקום A בסוף המשפט, כאילו היתה סבא לוגם תה מפולניה.
לאחר שלושה ימים בהם נסחפה גם היא ללימבו המנומנם של מנדוזה, הצלחנו יחד לצאת לפעילות תיירותית, שכללה, איך לא, רכיבה על אופניים בין יקבים.
כמה טעימות לתוך הטיול ולפתע עצר אותנו רכב משטרה. מסתבר שמאושרות על האופניים, רכבנו לכיוון הלא נכון ויחידת קומנדו, שכללה שלושה שוטרים, הוזעקה טו דה רסקיו. שלושת השוטרים החביבים סובבו את שתי הזהבות המבוסמות לכיוון הנכון ונסעו לטפל באירוע מוסכן אחר, כשאחד מהם מחזיק ביד את הדלת האחורית של רכב המשטרה. קידמה.
מנדוזה חתמה את החלק הזה של הביקור שלי בארגנטינה אבל רגע לפני שחציתי שוב לצ'ילה, עצרתי לביקור בסן רפאל, עיר בה גרים סילבינה וחואן. השניים הם זוג מקסים שהיכרתי בפרו והתעקשו שאבוא להתארח, אז ארזתי את שרלוט ויחד בילינו איתם יומיים של כיף. בישלנו, טיילנו וכמובן שוב, הקפדנו לשתות.
אני רק רוצה לומר לטובת כל היותר מדי אלכוהול הזה שלא ממש היתה לי ברירה. אם בכל ארגנטינה יש עידוד שתייה, במנדוזה הגדילו לעשות ובהתאם להיותה בירת היין, יש בה חוק לפיו, במסעדות, תיירים זכאים לקבל את בקבוקי יין במחיר מצחיק אז החגיגה בכלל עולה שלב.
אבל אם תשאלו אותי, מנדוזה אמורה בכלל להיות בירת הילודה של ארגנטינה.
אחד הדברים הבולטים בה היא שכל אישה שניה שצועדת ברחוב נמצאת בהיריון וזה מתבקש כי מי בכלל יכול לעמוד בשלוש שעות סייסטה ביום? לדעתי הם ישנים שעה-שעה וחצי ואז נאלצים למצוא דרכים יצירתיות להעביר את הזמן אז הנה - את בבית, אני בבית, שנינו שיכורים וגרועים במתמטיקה אז בואי נתפשט.
וכשמכירים את הגברים הארגנטינאים התיאוריה הזו נשמעת מאוד סבירה. בין אם הם צועדים לצד החברה שלהם, תומכים בהורה קשיש על ערש דווי או נמצאים במהלך ניתוח לב פתוח, הם תמיד ימצאו זמן לגרום לבחורה להרגיש שהם ראו אותה.
הם יעצרו שיחה, יאטו את הרכב, או יאריכו את לגימת הקפה ויתנו לך מבט שכולו How you doing? ואת, בתור בחורה עם פאסון, תרימי סנטר ותחזירי מבט מתעלם אבל מזווית העין תשחררי איזה - חי, חי, חי - ביישני.
כן, לא רע לי פה בארגנטינה :)
התוצאה היא עיר גדולה אך כל כך מרווחת שאין בה תחושה של עומס אלא של התנהלות רגועה ואיטית. תוסיפו לזה את עוצר הצהריים הארוך,ריבוי גלידריות וגינות עירוניות עם אגמים מלאכותיים וחזרתי לימים בהם נסעתי כל קיץ לסבתא שלי בכפר סבא.
המנומנמות הכללית אך טובת הלב פיתתה אותי להישאר בעיר שבוע אך על אף כוונות אמת לקחת חלק בפעילות כלשהי, בכל סוף יום הבנתי שגם היום ישבתי בבית קפה על מיץ תפוזים ובייגל טוסט או טיילתי לצד עשרות חנויות בגדים, שבכולן מככבים מכנסי פעמון וכריות בכתפיים.
אפילו כשחברתי האנגליה, שרלוט (או צ'רלוט, כמו שהארגנטינאים הוגים), הצטרפה אליי אחר שנפרדו דרכינו בסלטה, הספרדית במבטא האנגלי שלה רק הוסיף לתחושת בית האבות. בכל פעם שהיא אומרת בספרדית "דרום אמריקה", יוצא לה- Sud Americe, עם האות E במקום A בסוף המשפט, כאילו היתה סבא לוגם תה מפולניה.
לאחר שלושה ימים בהם נסחפה גם היא ללימבו המנומנם של מנדוזה, הצלחנו יחד לצאת לפעילות תיירותית, שכללה, איך לא, רכיבה על אופניים בין יקבים.
כמה טעימות לתוך הטיול ולפתע עצר אותנו רכב משטרה. מסתבר שמאושרות על האופניים, רכבנו לכיוון הלא נכון ויחידת קומנדו, שכללה שלושה שוטרים, הוזעקה טו דה רסקיו. שלושת השוטרים החביבים סובבו את שתי הזהבות המבוסמות לכיוון הנכון ונסעו לטפל באירוע מוסכן אחר, כשאחד מהם מחזיק ביד את הדלת האחורית של רכב המשטרה. קידמה.
מנדוזה חתמה את החלק הזה של הביקור שלי בארגנטינה אבל רגע לפני שחציתי שוב לצ'ילה, עצרתי לביקור בסן רפאל, עיר בה גרים סילבינה וחואן. השניים הם זוג מקסים שהיכרתי בפרו והתעקשו שאבוא להתארח, אז ארזתי את שרלוט ויחד בילינו איתם יומיים של כיף. בישלנו, טיילנו וכמובן שוב, הקפדנו לשתות.
אני רק רוצה לומר לטובת כל היותר מדי אלכוהול הזה שלא ממש היתה לי ברירה. אם בכל ארגנטינה יש עידוד שתייה, במנדוזה הגדילו לעשות ובהתאם להיותה בירת היין, יש בה חוק לפיו, במסעדות, תיירים זכאים לקבל את בקבוקי יין במחיר מצחיק אז החגיגה בכלל עולה שלב.
אבל אם תשאלו אותי, מנדוזה אמורה בכלל להיות בירת הילודה של ארגנטינה.
אחד הדברים הבולטים בה היא שכל אישה שניה שצועדת ברחוב נמצאת בהיריון וזה מתבקש כי מי בכלל יכול לעמוד בשלוש שעות סייסטה ביום? לדעתי הם ישנים שעה-שעה וחצי ואז נאלצים למצוא דרכים יצירתיות להעביר את הזמן אז הנה - את בבית, אני בבית, שנינו שיכורים וגרועים במתמטיקה אז בואי נתפשט.
וכשמכירים את הגברים הארגנטינאים התיאוריה הזו נשמעת מאוד סבירה. בין אם הם צועדים לצד החברה שלהם, תומכים בהורה קשיש על ערש דווי או נמצאים במהלך ניתוח לב פתוח, הם תמיד ימצאו זמן לגרום לבחורה להרגיש שהם ראו אותה.
הם יעצרו שיחה, יאטו את הרכב, או יאריכו את לגימת הקפה ויתנו לך מבט שכולו How you doing? ואת, בתור בחורה עם פאסון, תרימי סנטר ותחזירי מבט מתעלם אבל מזווית העין תשחררי איזה - חי, חי, חי - ביישני.
כן, לא רע לי פה בארגנטינה :)
נשיקות
אפילו הצלחת לחדש לי משהו בנושא האלכוהול כנראה שהמשפחה הרחוקה שלי הצליחה איך שהוא להסתיר זאת ......
השבמחקמסכים איתך לגמרי ארגנטינה מדהימה .
אני איזבלה איתן, אני רוצה לתת לכולם עדות על חיי. הייתי נשוי לבעלי עמוס איתן, אני כל כך אוהב אותו שבשמונה השנים האחרונות אנחנו נשואים עכשיו עם שני ילדים. כשיצא לחופשה בצרפת הוא התכוון לגברת בשם מרי, הוא אמר לי שהוא כבר לא מעוניין בנישואים. הייתי כל כך מבולבל ומחפש עזרה שאני לא יודע מה לעשות עד שפגשתי את חברתי מיס פאשה וסיפרתי לה על הבעיה שלי. היא אמרה לי לא לדאוג שיש לה בעיה דומה בעבר והציגה בפניי גבר בשם ד"ר איסיקולו כישוף אהבה שהקסים את האקסית שלו והחזיר אותו אליה אחרי יומיים. מיס פאשה מבקשת ממני לפנות לאתר אהבה של ד"ר אלבה לעזרה. יצרתי איתו קשר כדי לעזור לי להחזיר את בעלי והוא ביקש ממני לא לדאוג שהאלים של ארבעת האבות שלו יילחמו בשבילי. הוא אמר ליומיים שהוא יחזיר אותי ואת בעלי. אחרי יומיים בעלי התקשר ואמר לי שהוא יחזור לבדוק איתי, הופתעתי לראות אותו והוא התחיל לבכות על סליחה. כרגע אני האישה המאושרת ביותר בכדור הארץ על מה שעושה מטען הלחש המדהים הזה בשבילי ובעלי, תוכל ליצור קשר עם דוא"ל alaba; dralaba3000@gmail.com אתה יכול גם לעשות לו ווטסאפ בטלפון +2349039885856 הוא אמר ליומיים שהוא יפגיש אותי ואת בעלי מחדש. אחרי יומיים בעלי התקשר ואמר לי שהוא יחזור לבדוק איתי, הופתעתי לראות אותו והוא התחיל לבכות על סליחה. כרגע אני האישה המאושרת ביותר בכדור הארץ על מה שעושה מטען הלחש המדהים הזה בשבילי ובעלי, תוכל ליצור קשר עם דוא"ל Isikolo; dralaba3000@gmail.com אתה יכול גם לבצע ווטסאפ או לשלוח לו טלפון במספר +2349039885856 הוא אמר ליומיים שהוא יחזיר אותי ואת בעלי. אחרי יומיים בעלי התקשר ואמר לי שהוא יחזור לבדוק איתי את הדברים, הופתעתי כשראיתי אותו והוא התחיל לבכות על סליחה. כרגע אני האישה המאושרת ביותר בכדור הארץ על מה שעושה מטען הלחש המדהים הזה בשבילי ובעלי, אתה יכול ליצור קשר עם דוא"ל אל; dralaba3000@gmail.com אתה יכול גם לכתוב לו באמצעות viber / ווטסאפ אותו במספר +2349039885856 אני מאחל לך כל טוב
השבמחקנפרדתי מבעלי לפני שלוש שנים. לא הייתה תקשורת בינינו. יעצו לי על ידי משפחות וחברים להפסיק לשכוח מהנישואים ולהמשיך בחיי. לא רציתי להתחתן עם מישהו אחר כי עמוק בפנים אני עדיין אוהב את בעלי. סבלתי כל כך מכאבים ובלבול שקראתי המלצה באינטרנט על איך ד"ר אלאבה איחד מחדש נישואים שבורים בעזרת כוחותיו הרוחניים. המשכתי לקרוא כל כך הרבה המלצות על איך הוא עזר לשים קץ לגירושים ולשקם את אהוביהם לשעבר של אנשים ואמונתי התחדשה. אני צריך ליצור קשר עם ד"ר אלאבה מיד כעבור כמה דקות הוא ענה לי ונתן הנחיות מה לעשות, לאחר שעמדתי בדרישה הנדרשת יומיים לאחר הטקס, הכישוף שינה את חיי סביב בעלי לא ליצור איתי קשר יותר מזה. שנתיים התקשרו אלי באמצע הלילה בוכה והתנצלות שזוהי עבודת השדים, אז אני עדיין נדהם מהנס הזה אז אני סולח לו. עכשיו הנישואים שלי מאוזנים. טקס ד"ר אלאבה עבד מצוין והנישואים חזקים יותר מבעבר, ושום דבר לא יכול להפריד בינינו שוב. ביקרתי בכל כך הרבה אתרים שחיפשתי עזרה, זה היה חסר סיכוי עד שהתחברתי לד"ר אלאבה, הגבר האמיתי שעזר לי לשחזר את הנישואים השבורים שלי אם יש לך בעיה דומה בנישואיך, אתה רוצה שבעלך או אשתך יאהבו אותך שוב. , יש לך מישהו שאתה אוהב ואתה רוצה שהוא יאהב אותך בתמורה, יש לך אתגר בחייך, תבנית הכישוף של ד"ר אלאבה היא הפתרון והתשובה לבעיה שלך, וואטסאפ / ויבר עם מספר הטלפון שלו: +1(425) 477-2744, צור איתו קשר עוד היום על ידי שליחת אימייל אל dralaba3000@gmail.com אל תיתן לאף אחד לקחת את בן/בת הזוג שלך ממך.
השבמחק